חיפוש
  • גלית צור

הרי את מקודשת לי

״שלשה ימים הוא היה בעלי! שלשה ימים הייתי באמת נשואה! וגם זה לא ממש״


היא ישבה מולי שברירית ויפה ולא הצליחה לשלוט בדמעות, כשהיא מתארת בכאב רב כמה אהבה אותו.


"אני בת למשפחה קווקזית מסורתית והקשר הזה הגיע לי בשלב מאוחר יחסית למה שנהוג אצלנו,לכן נאבקתי מהתחלה נלחמתי כדי שהכל יצליח. אולי הייתי צריכה לראות את נורות האזהרה כבר קודם, לפני החתונה.

אבל את בטח יודעת איך זה שמאוהבים, בטוחים שהכל יסתדר, למרות התמודדות מול אמא שלו, שעשתה הכל, אבל הכל להרוס לנו!


הכל התחיל כבר בשלב האירוסין, כשהמשפחה שלי ביקשה לערוך הסכם ממון פשוט.

לא שהיה לי משהו, למעט הדירה הקטנה שסבתא שלי שכל כך אהבתי וגידלה אותי, הורישה לי לאחר מותה.

זה הדבר היחיד שהיה חשוב למשפחה שלי לעגן.

ושלא תביני לא נכון, הוא הגיע ממשפחה מספיק אמידה.

לא חסר שם כלום ולא היה לי בכלל איכפת שיכניס להסכם כל מה שרק חושב ורוצה מבחינתו.


אבל מפה פרצה מלחמת עולם! מרגע השיח על ההסכם אמא שלו פשוט שמה לנגד עיניה מטרה - להפריד ביני לבין בנה בכל מחיר! והמחיר היה יקר וכואב.


הוא חתם על ההסכם כמה ימים לפני החתונה, פשוט הוציא לי את המיץ עד שעשה זאת.

החתונה היתה הערב היחיד האחרון המאושר שאני זוכרת איתו.

כן, כבר בבוקר למחרת התחיל הגיהנום".


היא גוללה לפני איך כבר שהחזירה את שמלת הכלה בבוקר שאחרי החתונה, אימו חיכתה לה מתחת לבית שלהם, הקניטה והשפילה אותה לפני כל השכנים, בעוד שחתנה הטרי רואה הכל, שותק ומחייך.


סוף השבוע של החתונה היה אמור להיות בסימן חגיגות, ארוחת ערב חגיגית אצל הוריו

ושבת חתן בבית הכנסת שבו מתפללת משפחתה.


"הוא לא הסכים ללכת איתי בשישי להורים, הוא טען שאני הורסת לו את השבת, שפתאום הוא מאמין גדול ולא מוכן לנסוע. שאלתי אם לא מחכים לנו ולמה קבענו בכלל ובין המלמולים שלו הבנתי שנשלח מסר ברור מאמא שלו שפשוט לא נגיע! אין חגיגות !

באותו לילה כבר ישנו בנפרד.

למחרת בבית הכנסת, האירוע נראה כמו לוויה, כולם היו שקטים, חמוצי פנים והיה חסר רק לזרוק מילה בשביל להבעיר את האווירה שם.

חזרתי לבית שקט וקר, ולבעל מנוכר ומרוחק ממני.

בכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם בחיי.

הבנתי שלא משנה מה יקרה, אין פה סיכוי, לא לקשר, לא למשפחה שחלמנו להקים ביחד ובטח לא לאהבה.


ניסיתי חודשים להילחם על הקשר הזה עד שהבנתי שאפסה כל תקוה ביום שהוא הגיש בקשה להתגרש! הבנתי שזהו, הוא פשוט זורק אותי בגיל 32 עם לב שבור ושם רע כשכולם באזור שלנו שומעים ממנו וממשפחתו שאני קמתי ועזבתי !

הבנת? הרצחת וגם ירשת? פגעת בי, במשפחה, בעתיד שלי, באושר שלי, באמון שלי בגברים ועוד לכלכת עלי?!"


היא המשיכה לבכות ואני הבנתי בדיוק את התמונה.

בררתי איתה כמה כתובה יש לה ושהבנתי שמדובר בסכום בכלל לא מבוטל, חייכתי ולחשתי לה בשקט "את לא צריכה את הנישואין האלו, מגיע לך יותר, אבל הוא ישלם על כך, ללא ספק".


ניהלנו מערכה לא פשוטה במשך יותר משנה בביה"ד הרבני. תבענו את כתובתה ואת פיצויי הכתובה על כל ההתנהלות הבזויה שספגה מבעלה ומשפחתו.


הצד השני טען שהם היו נשואים יומיים !!! שהיא אשמה ושהוא עשה הכל שהנשואים יצליחו ולמרות זאת היא זו שפשוט עזבה הבית, נטשה אותו ועוד כעת מעזה לתבוע אותו על הכתובה.


הסכום היה גבוה, הכתובה היתה על מליון ש"ח. בתי הדין מאוד לא אוהבים סכומים כאלו מופרזים ומבינים כי הם נכתבים בשביל הרושם ופחות לשם הגנת האישה.


אבל זה לא עזר לו.

זוכרים שלאהבה יש חוקים ?

חוק הקארמה שממנו לא ניתן לברוח: עשית רע - תקבל רע!


בפסק דין ארוך ומנומק, פרטו הדיינים כיצד התנהגות כזו כלפי אישה היא פסולה ואסורה

״אישה היא בת מלך ויש לנהוג בה כך״.

הם לא חסכו ביקורת נוקבת על התערבות ההורים "במקרה מצער בו הצדדים לא ניטרלו אגו אישי ולא השכילו לא לערב דעות ההורים בשיקול דעתם בקבלת ההחלטות שלהם, והביאו במו ידם הרס וחורבן הבית, בבואנו לפסוק נעמוד על אלו דברים יכולים להשפיע על פסק הדין...

כידוע, חיוב הכתובה על הבעל היא התחייבות ברורה וכדי להימנע ממימושה, על איש להוכיח את שאינו חייב בכתובה.

התרשמות בית הדין הינה שהאיש לא הוכיח את דבריו, ואילו טענות האישה לחיובו בדמי הכתובה צודקים.

ולכן האשה זכאית לכתובתה".

הוא חוייב ב 100,000 שח פיצויי כתובה!

ובמסמך מהרבנות שכותב שחור על גבי לבן שגבר הוא לא היה!



0 צפיות
  • Facebook
  • Instagram
download.png

אנדריי סחרוב 9, חיפה
בניין מיקרוסופט מת״ם כניסה צפונית

נייד : 050-7427780

טלפון: 077-5444785

פקס: 04-9529103

© By Galit Tzur - Advocate