טריגר
בסוף תמיד יצוץ הטריגר שיגרום לכל הגועל נפש ולכל השריטות לפרוץ החוצה בפיצוץ עז והרסני. הפרעות אישיות, בעיות התנהגות קיצוניות שלא טופלו, תופחות למימדי ענק כמו שד שרק מבקש לצאת מהבקבוק בשנייה שמשהו לוחץ על הנקודה הרגישה.
הטריגר אצל גיא ואיריס היה הבקשה הלגיטימית שלו לעדכן את הסכם הגירושין שלהם שנחתם לפני כארבע שנים, ממשמורת עיקרית של איריס, למשמורת משותפת של שניהם.
"למה לא?" אמר לי שנפגשנו לראשונה, "גם ככה מחצית מהזמן הם אצלי ואנחנו נהנים מכל רגע. גם איריס לא ממש סובלת מזה, היא יוצאת, מבלה, חיה, אבל כשנוח לה, היא משתמשת בזה כקלף נגדי ומאיימת שלא אשכח לרגע, שעל פי ההסכם היא המשמורן העיקרי, היא זו שקובעת ואני לא! וחלילה אם אמשיך לעצבן אותה או לנהוג בניגוד לפקודותיה, אנחנו מיד חוזרים לפעול לפי ההסכם בלבד! ככה כבר שנים מונחת מעל ראשי חרב, הכל מותנה, הכל באיום, היא פשוט עושה לי טובה שהיא נותנת לי את הילדים שלי. חייבים לשנות את זה, זה לא שפוי"!
הורים רבים נוטים לחשוב כי קביעת משמורת לגבי הילדים היא גם קביעת סמכות כלפיהם, אין כל קשר בין הדברים. על פי החוק, ההורים מעצם היותם הורים ביולוגים של ילדיהם, הם גם האפוטרופוסים שלהם, הם אחראים עליהם, מחנכים, מגדלים, מקבלים החלטות לגביהם במשותף ובאופן שווה (למעט מיקרים קיצוניים בהם חלילה מי מהם איננו כשיר לכך).
לא עזר שהסברתי לגיא את הדברים. "מה זה משנה מה את אומרת לי, היא לא מבינה ולא תבין עד שלא אשנה את זה מסודר בהסכם, חייבים לקבע את הימים שלי גם בהסכם, ככה לא אהיה נתון לחסדיה".
פתחנו הליך יישוב סכסוך ויחד עימו צרפנו פניה להיפגש ביחד ולדון בשינוי הסדרי המשמורת. שום תגובה לא הגיעה מאיריס, לפחות לא פורמלית. אבל מול גיא איריס פתחה במלחמת עולם, הפחד שלה מאיבוד שליטה והאופי הכוחני פרצו בכל הודם.
היא החלה בהסתה של הילדים נגדו, סרבה לזוז מההסכם ולא נתנה לו לראות את הילדים מעבר למה שנחתם בעבר. לא משנה כמה הילדים התחננו שכבר התרגלו להיות עם אביהם לא עזר דבר, היא סיפרה להם שאבא רוצה לקחת אותם ממנה, שאבא החליט להילחם בה בבימ"ש ושהכל בגללו. היא רק חיכתה להזדמנות הראשונה שהיתה לה וכשגיא שילם את כל הבר מצוה של רועי, בנם האמצעי, וביקש ממנה את המחצית כפי שסוכם, היא סירבה לשלם והתחמקה בטענות שהיא מוציאה עליו יותר. כשגיא אמר לה שהוא מפסיק לרקוד לפי החליל שלה ושאם אין לה מילה הוא מקזז לה מהמזונות את החלק שחייבת לו (מבלי להתייעץ איתי כמובן, לעולם לא הייתי מאפשרת לו לעשות את הטעות הזו), היא רק חיכתה לזה ומיד רצה לפתוח לו תיק הוצאה לפועל. מה שגרר תגובת שרשרת, גיא איבד הלוואת מדינה גדולה שבדיוק עמד לקבל לצורך המשך פיתוח הסטארט אפ שלו. והעסק נפגע קשות.
כמובן שהילדים היו חשופים להכל, הפגיעה לא פסחה גם עליהם. אצל כל ילד זה התבטא אחרת, אבל היה ברור שהם חווים קושיים רבים, הרטבות, חרדות, נדודי שינה, בכי, התפרצויות זעם, בכיתה, בבית הכל היה שם. ואיריס כמובן האשימה את גיא, הרי אם לא היה מתחיל ומבקש לשנות את הדברים, כל זה לא היה קורה.
"את רואה? מפלצת! כל עוד נותנים לה לשלוט הכל טוב! אבל אם מבקשים משהו שחלילה יגרום לה לאבד קצת מהשליטה- טרור! אני לא ניכנע הפעם, היא לא תפחיד אותי ולא תשבור אותי, זה הקרב על הילדים שלי!"
המשכנו, הגשנו צו דחוף למנוי איש מקצוע שיבדוק כבר כעת את מצבם הרגשי של הילדים ויחווה דעתו מה נכון עבורם. במקביל מונתה גם עובדת סוציאלית שנכנסה לתמונה לבחון את התנהלות ההורים וטובת הילדים לעניין המשמורת.
איריס רתחה והמשיכה בכל כוחה במסע הנקמה שלה בגיא.
במקביל כבר נסגר התיק ביח"ס והגשנו את התביעה העיקרית לשינוי הסדרי המשמורת. עוד לפני הדיון הראשון הגיע התסקיר שקבע חד משמעית שגיא הורה מציין והקשר בינו לילדים נפלא ומיטיב עם כולם ולכן ההמלצה היא למשמורת משותפת, חצי חצי לפי הספר.
"אל תמהרי לשמוח כל כך מהר, הוא אמר לי, היא בטוח מכינה משהו, היא בטוח ראתה את זה ודעתה נטרפה עליה אני יודע איך היא עובדת". הוא צדק, ככל הנראה, שלא ניתן להתמודד בזירה המקצועית המשפטית, עוברים לזירה האישית והמתקפה עברה ישירות אלי, היא הגישה נגדי תלונה.
נשמתי עמוק, הסתכלתי על גיא שלא ידע איפה לקבור את עצמו מכעס בושה ואמרתי לו "מצוין, זה רק מוכיח שהדרך שלנו נכונה, סבלנות והכל יסודר, השלב הבא- להפחית לך את סכום המזונות". בלהט המסע של איריס להרוס את גיא ופתיחת תיק ההוצל"פ המיותרת, היא גרמה לו לאבד את ההלוואה ולאבד כמעט את החברה. מה שיצר עובדתית, אפס הכנסות לגיא בכל החודשים האלה. לעומת זאת, איריס שנמצאת בתפקיד בכיר באחת מהחברות הגדולות במשק, מרוויחה הרבה מאוד כסף. כל זה יחד עם שינוי המשמורת, מהווה שינוי נסיבות מהותי ועילה טובה להגיש תביעה להפחתת מזונות.
גול עצמי! היא נלחמה סתם בשביל אגו ושליטה, הרי גם ככה הילדים היו אצל שניהם, גם ככה זה היה הכי טוב עבור כולם, אם רק היתה שולטת ביצר הזה, נענית לפניה ומגיעה להדברות, לא היה צורך לצאת למלחמה.
אין בסיפור הזה מנצחים גדולים אבל יש צדק, גיא נמצא עם ילדיו מתוקף החלטה של בימ"ש, הוא כבר לא זקוק לאישורים ולהתניות של איריס. הילדים בטיפול ואיריס יודעת שהיא תחת זכוכית מגדלת. גם נושא הכסף יפתר בסופו של יום. אבל השאיפה האמיתית היא שאיריס תטפל בעצמה, היא לא מסוגלת לראות את הקשר בין התנהגותה לפגיעה בילדיה שלה, בשר מבשרה, סוג של מגבלה שיוצרת מחסום בין ההתנהלות ההורית לנזק שהיא גורמת לילדים. אם לא תטפל בעצמה, הילדים יגדלו וגם בלי החלטות ביהמ"ש, היא פשוט תאבד אותם.
